איך מעבירים סימן מסחר בלי להסתבך? מדריך לבעלים, רוכשים ומשקיעים

העברת סימן מסחר עוד סער גרשוני

סימן מסחר הוא נכס לכל דבר – ניתן למכור אותו, להעבירו, להעניק רישיון שימוש ואף לשעבדו. אולם, בשונה מנכסים מוחשיים, העברת זכויות בסימן מסחר כרוכה בהיבטים משפטיים מורכבים, שעלולים להקשות על התהליך ואף להוביל לסיכונים אם אינם מטופלים כראוי.

סימן מסחר הוא הרבה יותר מסמל גרפי, הוא מגלם את המוניטין של העסק, את זהות המותג, ולעיתים אף מהווה את מקור ההכנסה המרכזי של החברה. מדובר בנכס שניתן להעבירו, להעניק עליו רישיון שימוש או לשעבדו לצורכי מימון.

עם זאת, בשונה ממכירת נכס מוחשי, העברת זכויות בסימן מסחר מחייבת עמידה בדרישות משפטיות מוגדרות, רישום פורמלי אצל רשם סימני המסחר, ולעיתים גם ליווי משפטי צמוד. טעות קטנה, כמו ניסוח שגוי, אי־רישום ההעברה או חוסר הבחנה בין סוגי ההעברות, עלולה להוביל לפגיעה בזכויות, לחוסר ודאות משפטית ואפילו לביטול תוקף ההעברה.

במדריך זה נסביר בפשטות: אילו סוגי העברות קיימים? מה ההבדל בין העברת בעלות לבין מתן רישוי? מהם השלבים שצריך לעבור כדי לבצע העברה תקפה וחוקית? ומהם הסיכונים אם לא נרשמת ההעברה כראוי?

עו"ד סער גרשוני

סוגי העברת סימן מסחר

כאשר מדברים על “העברת סימן מסחר”, חשוב להבין שלא מדובר תמיד באותו סוג של פעולה. למעשה, קיימות שלוש דרכים עיקריות להעברת זכויות בסימן מסחר, וכל אחת מהן שונה מהותית במובנים המשפטיים, המעשיים והכלכליים:

  • העברת בעלות מלאה (Assignment) – פעולה שבה מועברות כל הזכויות בסימן המסחר מהבעלים הנוכחי לבעלים חדש, לצמיתות. מדובר בהעברה מוחלטת של הבעלות, לרוב במסגרת עסקה או מכירה.
  • רישוי שימוש (Licensing) – מצב שבו בעל הסימן ממשיך להחזיק בבעלות, אך מעניק לגורם אחר רשות להשתמש בו, בכפוף לתנאים שייקבעו. הרישוי יכול להיות בלעדי או לא־בלעדי, מוגבל בזמן, לאזור גיאוגרפי מסוים או לסוג מוצרים מסוים.
  • שעבוד סימן מסחר-  (Pledging) שימוש בסימן המסחר כערובה להתחייבות כספית, כגון הלוואה. במצב כזה הסימן נותר בבעלות החברה, אך נרשמת זכות שעבוד עליו לטובת הנושה.

לכל אחת מהדרכים הללו יש יתרונות, חסרונות ודרישות חוקיות ייחודיות. בהמשך נפרט על כל אחת מהן, נבחן מתי נכון להשתמש בכל אפשרות, ונציג את השלבים החשובים להבטחת העברה תקפה, רשומה ונטולת הפתעות משפטיות.

לקריאה נוספת: הליך השגה חד צדדית בפני רשם סימני המסחר

אפשרות ראשונה- העברת בעלות מלאה בסימן מסחר

העברת בעלות מלאה היא פעולה משפטית במסגרתה מועברות כל הזכויות והסמכויות הקשורות בסימן המסחר מהבעלים הרשום לגורם אחר. מדובר בהעברה מוחלטת וללא מגבלת זמן. כך, מרגע ההעברה, הבעלות על הסימן שייכת לצד הרוכש בלבד, ואילו לבעלים הקודם אין עוד כל זכות משפטית בו.

הבעלים החדש נהנה מכל הזכויות הקנייניות בסימן, לרבות הזכות לשימוש, לרישום, לרישוי, לשעבוד ולהגנה משפטית מפני הפרות, והוא גם נושא באחריות הבלעדית לניהולו ולשמירה עליו.

העברת בעלות על סימן מסחר הינה מהלך עסקי משמעותי שיכול להשפיע על מיתוג, על נאמנות לקוחות, על יחסים עם ספקים ומפיצים ואף על התנהגות מתחרים בשוק.

מתי נדרשת העברת בעלות מלאה?

העברת בעלות מלאה על סימן מסחר מתבצעת במגוון מצבים עסקיים ומשפטיים, שבהם נדרש להעביר את הזכויות והשליטה בסימן מגורם אחד לאחר. להלן המקרים השכיחים ביותר:

  • מכירת עסק או מותג–  בעת מכירת עסק, מועברים לא רק נכסים מוחשיים כמו ציוד או מלאי, אלא גם נכסים בלתי מוחשיים, ובראשם סימן המסחר. במקרים אלו, העברת הבעלות על הסימן מהווה חלק בלתי נפרד מהעסקה, שכן המותג והמוניטין הם נכס אסטרטגי של העסק.
  • מיזוגים ורכישות(M&A) – כאשר חברה רוכשת חברה אחרת או שני גופים מתמזגים, יש להעביר גם את זכויות הקניין הרוחני, כולל סימני המסחר, לישות המשפטית החדשה או לרוכשת, כדי להבטיח המשכיות משפטית ושיווקית.
  • העברה בין דורית או ירושה– במקרים של תכנון עיזבון, פטירה או העברה בתוך המשפחה,  יש להסדיר את העברת הסימן ברישום רשמי.
  • שינוי מבנה תאגידי– כאשר עסק משנה את צורתו המשפטית (למשל, מעוסק מורשה לחברה בע”מ, או מחברה פרטית לחברה ציבורית), יש לוודא שהסימן עובר לישות החדשה ברישום פורמלי. למרות שהשליטה נותרת בידי אותו גורם, מבחינה משפטית מדובר בישות נפרדת.
  • העברה בין חברות בתוך קבוצת בעלות– לעיתים, לצורכי תכנון מס, רה־ארגון עסקי או ריכוז נכסים, מועברים סימני מסחר בין חברות־בת או חברות־אחיות. גם כאשר אין שינוי בשליטה בפועל, נדרש לרשום את ההעברה כדי להבטיח תקפות משפטית.
  • הסדרי חוב והליכי חדלות פירעון– בהליכי פשיטת רגל, פירוק או הסדר נושים, סימן המסחר עשוי להיחשב לנכס שניתן לממש. במקרים אלה, הוא נמכר לרוב לצד שלישי, ולעיתים אף עובר לשימוש בתחום פעילות שונה לגמרי.
  • הסכמים בין שותפים עסקיים–  כאשר שותפות מתפרקת, או אחד השותפים עוזב, ייתכן שיתבצע הסכם לפיו הסימן יישאר בידי אחד הצדדים. העברת הבעלות במקרה זה דורשת רישום כדי לשקף את המצב החדש כלפי צדדים שלישיים.
  • העברה לגוף ללא כוונת רווח-  לעיתים, כחלק מהובלת יוזמה חברתית או מהלך של אחריות תאגידית, מעבירה חברה את הבעלות על סימן מסחר לעמותה או מוסד ציבורי. גם כאן, ההעברה מחייבת רישום פורמלי.
  • פיצול פעילות עסקית– כאשר עסק מפריד תחום פעילות מסוים ומעבירו לחברה בת או חברה אחות, הוא עשוי גם להעביר את סימני המסחר המשויכים לתחום זה. העברה זו דורשת רישום מסודר כדי לשמר את הזכויות.

לסיכום, העברת בעלות מלאה על סימן מסחר נדרשת בכל מצב שבו הזכויות בסימן עוברות לישות משפטית אחרת, בין אם במסגרת מכירה, מיזוג, שינוי מבנה, ירושה או העברה פנימית. גם כאשר אין שינוי בשליטה בפועל, רישום ההעברה הוא תנאי מהותי להבטחת תוקף הסימן והמשך ההגנה המשפטית עליו.

תהליך העברת הבעלות שלב אחר שלב

העברת בעלות על סימן מסחר אינה מתבצעת אוטומטית, אלא דורשת עמידה בדרישות חוקיות ברורות ועמידה במספר שלבים סדורים:

  1. הסכם כתוב בין הצדדים– על הצדדים לעסקה (המעביר והמקבל) לחתום על הסכם העברת בעלות.
  2. מילוי טופס רשמי– יש למלא טופס ייעודי להעברת סימן מסחר.
  3. תשלום אגרה–  יש לשלם אגרת העברה (נכון לשנת 2025: כ-360 ש”ח לכל סימן).
  4. הגשת הבקשה לרשם סימני המסחר וצירוף מסמכים– יש להגיש את הבקשה לרשם לסימני מסחר בישראל + מסמכים נלווים.
  5. בחינה ורישום– רשם סימני המסחר בודק את הבקשה, ובמקרה שאין בעיות, רושם את ההעברה ומעדכן את פנקס סימני המסחר. רק לאחר רישום זה ההעברה מקבלת תוקף רשמי כלפי צדדים שלישיים.
  6. אישור והודעה– עם סיום הרישום, מתקבל אישור רשמי, והפרטים החדשים (שם הבעלים החדש) מתפרסמים באתר רשות הפטנטים.

יודגש כי הרשם אינו חותמת גומי. בהתאם לפקודת סימני המסחר, הרשם יכול לסרב לרשום את ההעברה, אם השימוש בסימן המסחר, לדעת הרשם, מטעה את הציבור או אם ההעברה נוגדת את תקנות הציבור.

רישום העברת בעלות ברשם סימני המסחר

על פי פקודת סימני המסחר, כל העברה של בעלות זכויות בסימן מסחר, בין אם מלאה ובין אם חלקית, חייבת ברישום פורמלי אצל רשם סימני המסחר.

בהעדר רישום, ההעברה אינה תקפה במלואה מבחינה משפטית, ועלולה שלא להקנות לבעלים החדש את הזכות לתבוע מפרים, להתנגד לרישום סימן דומה או להעביר הלאה את הזכויות בסימן. יתרה מכך, במקרים מסוימים, העדר רישום עלול להיחשב כ”הזנחה” של הזכות, ולפגוע באכיפתה בעתיד.

לכן, גם כאשר הצדדים להסכם ההעברה סבורים כי ביניהם ההעברה הושלמה, ללא רישום פורמלי, מבחינת הדין, הזכות לא הועברה בשלמותה.

יצוין כי הליך רישום ההעברה ברשם סימני המסחר נחשב להליך מנהלי פשוט יחסית, אך חשוב לבצעו בצורה מדויקת ובליווי מקצועי לשם הבטחת הגנה משפטית אפקטיבית בזירה המסחרית.

מסמכים נדרשים לרישום העברה

לצורך רישום העברת בעלות על סימן מסחר בפנקס סימני המסחר, יש לצרף לבקשה מספר מסמכים חיוניים. הגשה חלקית או שגויה עלולה להביא לעיכוב בטיפול ואף לדחיית הבקשה, ולכן חשוב להקפיד על שלמות ונכונות המסמכים. להלן הדרישות המרכזיות:

  1. הסכם העברה– יש לצרף עותק של הסכם ההעברה החתום בין הצדדים. ההסכם צריך לכלול את פרטי הסימן, זהות הצדדים, תיאור הסימן, הסחורות או השירותים שלגביהם הוא רשום, תנאי ההעברה, ותאריך תחולתה. אף שאין דרישה מפורשת לציין את גובה התמורה, מומלץ לעשות כן לשם שקיפות ובהירות.
  2. ייפוי כוח– במקרה שעורך דין מגיש את הבקשה בשם אחד הצדדים, יש לצרף ייפוי כוח חתום, מאומת כדין.
  3. אישור תשלום אגרה– יש לצרף קבלה או אישור על תשלום האגרה הקבועה להעברת סימן מסחר.
  4. מסמכים תאגידיים (אם רלוונטי)– כאשר ההעברה מתבצעת בין חברות או תאגידים, ייתכן שיהיה צורך לצרף גם מסמכים המעידים על זהות מורשי החתימה, כגון תעודת התאגדות, פרוטוקול החלטה, או תצהיר מורשה חתימה.
  5. מסמכים נוספים לפי הצורך– במקרים מיוחדים, הרשם רשאי לדרוש מסמכים נוספים כגון תצהיר, מכתב הבהרה או מסמכים נלווים אחרים, במיוחד כאשר מדובר בהעברה חריגה או מורכבת.

לפני הגשת הבקשה, מומלץ לעיין בהנחיות העדכניות של רשם סימני המסחר ולוודא שכל הפרטים המופיעים במסמכים תואמים לרישום הקיים בפנקס, לרבות כתובות, שמות מדויקים ותיאור הסימן.

אפשרות שניה- מתן רישוי לשימוש בסימן מסחר

לא תמיד צריך למכור סימן מסחר כדי להפיק ממנו ערך. רישוי הוא פתרון נפוץ וגמיש שמאפשר לבעל סימן מסחר להעניק לגורם אחר רשות להשתמש בסימן, לצורך שיווק, מכירה או הפצה, בהתאם לתנאים מוגדרים מראש,  מבלי לוותר על הבעלות עליו.

הרישוי מותנה ברישום בפנקס סימני המסחר ובכפוף לכך שאינו נוגד את תקנת הציבור או מטעה. כמו כן, הרשם לסימני מסחר רשאי להוסיף תנאים והגבלות כפי שייראו לו.

סוגי רישיונות

קיימים מספר סוגים מרכזיים של רישיונות שימוש בסימן מסחר, שכל אחד מהם מעניק למקבל הרישיון (licensee) זכויות שונות:

  1. רישיון בלעדי (Exclusive License)- בעל הסימן מעניק לבעל הרישיון זכות ייחודית ובלעדית להשתמש בסימן. כלומר, גם בעל הסימן עצמו לא רשאי להשתמש בו בתחום, במוצרים או באזור שנקבעו בהסכם. מדובר ברישיון מקיף במיוחד, שמעניק למקבל הרישיון סמכויות רחבות כמעט כמו בעלות מלאה. עם זאת בשונה מהעברת בעלות, הזכויות פורמליות והבעלות המשפטית נשארות בידי בעל הסימן המקורי.
  2. רישיון לא בלעדי (Non-Exclusive License)– בעל הסימן מעניק זכות שימוש ליותר מגורם אחד, תוך שמירה על זכותו להמשיך להשתמש בסימן בעצמו. זהו סוג הרישיון הנפוץ יותר, והוא מתאים למצבים שבהם בעל הסימן מעוניין לשתף פעולה עם מספר מפיצים, זכיינים או שותפים עסקיים במקביל.
  3. רישיון מוגבל -(Limited License) מדובר ברישיון שמוגדר מראש לפי תנאים מסוימים, כך שמקבל הרישיון אינו מקבל חופש פעולה מלא, אלא זכויות שימוש מוגבלות בתחומים מוגדרים. ההגבלות יכולות להיות לפי אזור גיאוגרפי (למשל, רישיון לשיווק רק בישראל), לפי סוגי מוצרים (למשל, בגדים אך לא אביזרים), לפי תקופת זמן, או לפי ערוץ הפצה (כגון מכירה באינטרנט בלבד).


בהקשר זה, הגבלה נפוצה נוספת היא הגבלת איכות. כלומר, מקבל הרישיון מחויב לעמוד בסטנדרטים מסוימים שנקבעו על ידי בעל הסימן, כדי לוודא שהשימוש בסימן לא יפגע במוניטין או באחידות המותג. במקרים כאלה, בעל הסימן רשאי לבדוק את איכות המוצרים או השירותים באופן שוטף ואף לסיים את ההסכם אם הסטנדרטים לא נשמרים.

  1.   רישיון ייחודי (Sole License) – מקבל הרישיון מקבל בלעדיות כלפי צדדים שלישיים, אך בעל הסימן עצמו שומר לעצמו את הזכות להשתמש בסימן.
    במילים אחרות, רק בעל הסימן ומקבל הרישיון מורשים להשתמש בו.


כל אחד מסוגי הרישיונות הללו מעניק רמת שליטה שונה ומחייב התאמה מדויקת לצרכים העסקיים והמשפטיים של הצדדים. בחירה נכונה בסוג הרישיון היא קריטית לשמירה על האינטרסים של בעל הסימן ושל מקבל הרישיון כאחד.

מה ההבדלים בין בעלות לרישוי?

גם העברת בעלות וגם מתן רישוי הן דרכים משפטיות להעביר זכויות בסימן מסחר, אך מדובר בשתי פעולות שונות מאוד, הן במבנה המשפטי שלהן והן בהשלכות העסקיות:

  • בעלות מול שימוש– בהעברת בעלות, הסימן עובר לגמרי לידי הרוכש, כולל כל הזכויות, החובות והשליטה בו. לעומת זאת, ברישוי, הבעלים המקורי נשאר הבעלים החוקי של הסימן, והוא פשוט מאפשר לאחר להשתמש בו בתנאים מסוימים.
  • שליטה על הסימן– מקבל הרישוי פועל לפי הכללים שמכתיב בעל הסימן, למשל, באילו מוצרים מותר להשתמש בשם, באיזה עיצוב ואיפה. לעומת זאת, מי שרכש את הסימן בבעלות מלאה חופשי לעשות בו כל שימוש חוקי, בלי הגבלות מצד הבעלים הקודם.
  • משך הפעולה– רישיון הוא לרוב לתקופה קצובה והוא יכול להתבטל לפי תנאים מוגדרים. לעומת זאת, העברת בעלות היא חד־פעמית וקבועה.
  • יכולת תביעה ואכיפה- רק בעל הסימן רשאי להגיש תביעה משפטית נגד מפרים, אלא אם כן ההסכם נותן גם לבעל הרישיון זכות תביעה, וגם אז, לרוב מדובר בזכות מוגבלת. לעומת זאת, מי שרכש את הסימן לגמרי יכול לפעול לאכיפתו ככל שיחפוץ.
  • תחום גאוגרפי– העברת בעלות חלה על כל המדינות שבהן הסימן רשום, אלא אם סוכם אחרת. ברישוי, לעומת זאת, מקובל להגדיר מראש באילו מדינות או אזורים מותר להשתמש בסימן.

לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות והבחירה תלויה בצרכים העסקיים, ברמת השליטה הרצויה ובמערכת היחסים בין הצדדים.

מהן היתרונות והחסרונות של בעלות לעומת רישוי?

שתי הדרכים, העברת בעלות ורישוי, טומנות בחובן יתרונות וסיכונים שונים, שכדאי להביא בחשבון לפני קבלת החלטה.

העברת בעלות:

  • היתרונות של העברת בעלות כוללים מימוש מלא של ערך הסימן במסגרת עסקה ומבטיחה לרוכש שליטה מלאה בסימן, ללא תלות בבעלים קודם. כמו כן היא פשוטה יותר מבחינת ניהול ארוך טווח, שכן אין צורך בפיקוח מתמשך על השימוש.
  • החסרונות הם כי מדובר בפעולה בלתי הפיכה, כלומר אם המוכר יתחרט, הוא יידרש לרכוש את הסימן מחדש.

מתן רישוי:

  • היתרון המרכזי של מתן רישוי הוא ביכולתו לאפשר להפיק ערך כלכלי מסימן המסחר מבלי לוותר על הבעלות בו. בעל הסימן שומר לעצמו את השליטה והזכויות המשפטיות, ובמקביל, וללא השקעה עצמית, מרוויח מהשימוש של גורם אחר, בין אם באמצעות תמלוגים, הרחבת השוק או מיתוג משותף.
  • יתרון מרכזי נוסף של מתן רישוי הוא הגמישות הרבה שהוא מעניק. ניתן לעצב את תנאי הרישוי בהתאם לצרכים המשתנים של העסק, של מקבל הרישוי ושל השוק.
  • החסרונות הם כי נדרש פיקוח מתמיד על מקבל הרישוי כדי להגן על המוניטין, שכן שימוש לא תקין מצד מקבל הרישוי עלול לפגוע במותג.
  • חסרון נוסף הוא שלבעל הרישיון, אין שליטה מלאה, הוא כפוף למגבלות, ולעיתים גם חסר זכות תביעה עצמאית.

איזו אפשרות עדיפה?

ככלל, הבחירה בין שתי האפשרויות, העברת בעלות מלאה או מתן רישוי, תלויה בנסיבות העסקיות, במטרות של בעל הסימן ובאופי מערכת היחסים בין הצדדים.

עם זאת, ככלל ניתן לומר שאם רוצים “לסגור פרק” ולקבל תמורה כספית גבוהה (אבל חד פעמית), מומלץ למכור את הבעלות. לעומת זאת, אם יש רצון להמשיך לשלוט בסימן אך לאפשר לאחרים להשתמש בו לצורכי הפצה, שיווק או שיתוף פעולה מסחרי,  רישוי הוא הפתרון הגמיש והנכון יותר.

העברת סימן מסחר סער גרשוני

אפשרות שלישית- שעבוד סימן מסחר

בסופו של דבר, סימן מסחר מהווה נכס לכל דבר. ככזה, ניתן לשעבד אותו לצורכי מימון, בדומה למשכון על מקרקעין או נכס אחר. שעבוד סימן מסחר מתבצע בדרך כלל במסגרת נטילת הלוואה או קבלת אשראי, כאשר הסימן משמש כערובה להחזר החוב.

במהלך תקופת השעבוד, הבעלות בסימן נותרת בידי בעליו, אך הוא מעניק לנושה (לרוב בנק או גוף פיננסי) זכות לממש את הסימן במקרה של הפרת תנאי ההסכם. כלומר, אם החוב לא יוחזר, הנושה יכול לבקש למכור את הסימן או להשתלט על הזכויות בו.

חשוב לציין כי שעבוד סימן מסחר מחייב רישום הן ברשם סימני המסחר והן, כאשר מדובר בתאגיד, גם ברשם החברות.

כמו כן, אף ששעבוד עשוי לתרום לשיפור תזרים המזומנים של העסק, מומלץ לבחון את המהלך בזהירות תווך הבנה מעמיקה של ההשלכות המשפטיות והכלכליות הנלוות לו.

מקרים מיוחדים בהעברת סימני מסחר

העברת בעלות על סימן מסחר איננה תמיד תוצאה של עסקה רגילה בין צדדים פרטיים. ישנם מצבים חריגים בהם ההעברה נובעת מאירוע משפטי או עסקי המחייב התייחסות שונה ולעיתים מורכבת יותר:

העברה במקרה של מוות וירושה

כאשר בעל סימן מסחר נפטר, הזכויות בסימן נחשבות לחלק מהעיזבון שלו, וניתן להעבירן ליורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה. עם זאת, רשם סימני המסחר לא יכיר ביורש כבעלים חדשים עד שלא תוגש בקשה לרישום ההעברה בצירוף המסמכים המתאימים (לרוב, צו ירושה או צו קיום צוואה).

יצוין כי אם יש מספר יורשים, ייתכן שיהיה צורך בהסכם בין-יורשים או במינוי נאמן לניהול הסימן. כמו כן, יש לוודא שהשימוש בסימן נמשך גם בתקופת הביניים, כדי לשמור על תוקפו.

העברה במסגרת מיזוג או רכישת חברות

בעת רכישת עסק או מיזוג בין חברות, סימני המסחר נחשבים לחלק בלתי נפרד מהנכסים המסחריים. עם זאת, אין די ברישום המיזוג ברשם החברות, יש לבצע גם רישום של העברת סימן המסחר ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.

יצוין כי במיזוג או ברכישה, ייתכן ויהיה צורך בוויתור על סימנים מקבילים כדי למנוע כפילויות או הטעיה. כמו כן, הסכמים עם בעלי רישיונות שימוש קיימים עשויים להצריך עדכון.

העברה בפשיטת רגל ופירוק חברה

כאשר בעל הסימן פושט רגל (אם הוא יחיד) או שהחברה נכנסת לפירוק, הסימן נחשב לנכס בר איזון או מימוש. הנאמן בפשיטת הרגל או המפרק הוא שיקבע את גורלו, בין אם יועבר לצד שלישי, יימכר במסגרת מכרז או ייכלל בחבילת נכסים.

יצוין כי כל העברה כפופה לאישור של בית המשפט של חדלות פירעון או בית המשפט המחוזי. כמו כן, הרישום אצל רשם סימני המסחר מתבצע על סמך החלטת הנאמן והמסמכים המשפטיים הנלווים (כגון פס”ד, הסכם מכר, צו פירוק).

העברת סימנים שרשומים במספר מדינות

כאשר סימן מסחר רשום במספר מדינות, בין אם באמצעות בקשות נפרדות בכל מדינה ובין אם באמצעות מערכת בינלאומית כגון פרוטוקול מדריד, העברתו מחייבת התמודדות עם דרישות רישום נפרדות בכל תחום שיפוט.

במקרה של רישום ישיר בכל מדינה, יש לבצע הליך העברה נפרד מול כל רשם לאומי, בהתאם לדין המקומי, לשפה, לטפסים, ולתשלום האגרות הרלוונטיות. במקרים מסוימים תידרש גם נוכחות נוטריון מקומי או תרגום מסמכים נוטריוני.

כאשר מדובר בסימן שנרשם דרך פרוטוקול מדריד,  ניתן להגיש בקשה אחת לרישום ההעברה דרך ארגון WIPO  (הארגון העולמי לקניין רוחני), אך ההעברה תיכנס לתוקף רק לאחר אישור נפרד של כל מדינה בה הסימן הוכר.  

חשוב להדגיש כי שינויים או פגמים באחד מהשלבים, כגון אי־רישום ההעברה במדינה מסוימת או סתירה בין גרסאות ההסכם, עלולים להוביל לאובדן זכויות, סיכונים משפטיים או חוסר אחידות במעמדו של הסימן ברחבי העולם.

לכן, כאשר מעבירים סימן בינלאומי, יש לפעול בתיאום משפטי גלובלי ולוודא שכל צד שיפוט נדרש מקבל את המסמכים הרלוונטיים לפי הדין המקומי,  תוך ליווי משפטי מקצועי של עורך דין המתמחה בקניין רוחני בינלאומי.

אל תסכנו את המותג- העבירו אותו נכון בליווי עורך דין מקצועי

העברת סימן מסחר, בין אם בבעלות מלאה, ברישוי או כשעבוד, איננה פעולה טכנית בלבד, אלא מהלך משפטי מהותי, שיש לו השלכות ישירות על המוניטין, הזכויות והאינטרסים העסקיים של הצדדים המעורבים. כל טעות בניסוח, חוסר התאמה בין המסמכים, או רישום חסר עלולים להוביל לפסילת ההעברה, לפגיעה באכיפת הסימן או להפסדים כלכליים ניכרים.

בדיוק בשל כך, ליווי משפטי מקצועי של עורך דין המתמחה בקניין רוחני הוא לא מותרות, אלא הכרח. עורך הדין בוחן את מבנה העסקה, מנסח את ההסכמים בהתאם לדרישות הדין, מבטיח עמידה בתנאי הרישום, ומלווה אתכם לאורך כל התהליך, מהסכם העברה ועד עדכון הרישום ברשויות הרלוונטיות בישראל ובעולם.

זכרו: אם אתם שוקלים למכור, להעביר או לרשום סימן מסחר – פנו לעורך דין עוד לפני החתימה, ותחסכו טעויות שעלולות לעלות ביוקר.

פנו אלינו למשרד עו”ד סימני מסחר סער גרשוני, עם למעלה מעשרות שנות ניסיון בתחום, לייעוץ מקצועי ואפיון מצבכם: 0723305991

סער גרשוני - עורך דין סימני מסחר
סער גרשוני | עורך דין סימני מסחר
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם האפשרי
תוכן העניינים
תחומי שירות נוספים
סער גרשוני - עורך דין סימני מסחר
סער גרשוני | עורך דין סימני מסחר

צריכים ייעוץ לגבי סימני מסחר?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם