עודכן
אין רישום סימן מסחר עולמי אחד. ההגנה על סימן מסחר היא טריטוריאלית, ולכן סימן שרשום בישראל מוגן רק בישראל. כדי להגן על המותג בחו”ל רושמים אותו בכל מדינה או אזור שבהם אתם פועלים, ויש שלוש דרכים לעשות את זה: בקשה בינלאומית דרך פרוטוקול מדריד, בקשה ישירה במשרד של כל מדינה, או רישום אזורי כמו סימן מסחר של האיחוד האירופי.
הבחירה בין הדרכים קובעת כמה תשלמו, כמה גמישות תהיה לכם בניסוח ומה יקרה אם הבקשה הישראלית תיתקל בבעיה. ברוב התיקים שמגיעים אליי, ההחלטה הזו חשובה יותר מכל פרט טכני בטפסים. אם אתם לפני יציאה לשוק חדש, אפשר לתאם שיחת ייעוץ ראשונית או להתקשר ל-072-3305991, ונבנה יחד רשימת מדינות לפי הפעילות שלכם.
שלושת המסלולים לרישום סימן מסחר בחו”ל
| שאלה | פרוטוקול מדריד | בקשה ישירה במדינה | סימן מסחר של האיחוד האירופי |
|---|---|---|---|
| צריך בקשה או רישום בישראל? | כן, הבקשה הבינלאומית נשענת עליהם | לא | לא |
| כמה מדינות בבקשה אחת? | כל המדינות החברות שתבחרו | מדינה אחת | כל מדינות האיחוד יחד |
| גמישות בניסוח רשימת המוצרים | נמוכה, הרשימה לא יכולה להיות רחבה מהבקשה הישראלית | גבוהה, מנסחים לפי דרישות המדינה | גבוהה |
| עורך דין מקומי | רק אם המדינה מעלה התנגדות או דחייה | בדרך כלל נדרש מההתחלה | לפי הצורך |
| מתי מתאים | כמה מדינות, בקשה ישראלית יציבה | מדינה אחת, או מדינה שאינה חברה במדריד | פעילות בכמה מדינות באירופה |
איך פרוטוקול מדריד עובד בפועל
ישראל הצטרפה לפרוטוקול מדריד ב-2010. לפי ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), המערכת כוללת היום 117 חברים שמכסים 133 מדינות. מגישים בקשה אחת דרך רשות הפטנטים בישראל, בוחרים את המדינות, ומשלמים ל-WIPO. כל מדינה בוחנת את הבקשה לפי הדין שלה, כך שאישור במדינה אחת לא מבטיח אישור באחרת.
האגרות נקבעות בפרנקים שווייצריים. לפי טבלת האגרות של WIPO (נבדק בנובמבר 2026), אגרת הבסיס היא 653 פרנק לסימן בשחור לבן ו-903 פרנק לסימן בצבע, והיא כוללת עד שלושה סוגים. מעליה מתווספת אגרה לכל מדינה שבוחרים, ולחלק מהמדינות יש אגרה משלהן שמשתנה לפי מספר הסוגים. את הסכום המדויק לרשימת מדינות מסוימת אפשר לחשב במחשבון האגרות של WIPO. את האגרות של הבקשה הישראלית, שעליה נשענת הבקשה הבינלאומית, פירטתי בעמוד כמה עולה לרשום סימן מסחר.
הנקודה שהכי חשוב להבין לפני שבוחרים במדריד היא התלות בבקשה הישראלית. בחמש השנים הראשונות הרישום הבינלאומי תלוי בבקשה או ברישום בישראל. אם הבקשה הישראלית נדחית, מצטמצמת או מבוטלת בתקופה הזו, גם ההגנה בכל המדינות נופלת או מצטמצמת באותה מידה. זה מה שמכונה “התקפה מרכזית”: מתחרה שמצליח לבטל את הרישום הישראלי פוגע בבת אחת בכל הרישומים בחו”ל. יש דרך להציל את המצב, הסבה של הרישום לבקשות לאומיות בתוך שלושה חודשים, אבל היא עולה כסף ודורשת עורך דין בכל מדינה.
לכן, לפני שאני ממליץ על מדריד, אני בודק עם הלקוח עד כמה הבקשה הישראלית חזקה: האם הרישום סימן מסחר בישראל יציב, האם יש סימן דומה שעלול להוביל להתנגדות לרישום סימן מסחר, והאם רשימת המוצרים הישראלית רחבה מספיק כדי לשמש בסיס לכל השווקים.
מתי עדיף להגיש ישירות במדינה
מדריד חוסך כסף ועבודה כשמדובר בכמה מדינות. כשמדובר במדינה אחת, או כשהניסוח צריך להיות מותאם למדינה מסוימת, בקשה ישירה היא לעיתים קרובות הבחירה הנכונה. ארצות הברית היא הדוגמה הבולטת: משרד הסימנים האמריקאי דורש רשימת מוצרים ספציפית מאוד, ובקשה שנגזרת מהבקשה הישראלית נתקלת שם הרבה פעמים בהערות. פירטתי את השיקולים בעמוד רישום סימן מסחר בארה”ב. מי שמוכר בחנות האמריקאית של אמזון יצטרך רישום כזה גם בשביל רישום מותג באמזון. גם מדינה שאינה חברה במדריד מחייבת בקשה ישירה דרך עורך דין מקומי.
באירופה יש מסלול שלישי: סימן מסחר של האיחוד האירופי, שנרשם בבקשה אחת במשרד האירופי ומגן בכל מדינות האיחוד יחד. את ההשוואה בינו לבין מדריד, כולל האגרות, תמצאו בעמוד רישום סימן מסחר באירופה. במזרח, ובעיקר בסין, הסיכון המרכזי הוא רישום השם שלכם על ידי מישהו אחר לפני שהגעתם, ועל זה כתבתי במדריך רישום סימן מסחר באסיה.
איך אנחנו בונים רשימת מדינות
את רוב הבקשות הבינלאומיות במשרד מנהל עו”ד אבישי ביגמן, ראש מחלקת סימני המסחר שלנו, שמלווה כבר יותר מ-15 שנה תיקי סימנים בכמה מדינות במקביל, כולל דרך פרוטוקול מדריד. אני חבר באיגוד סימני המסחר הבינלאומי (INTA), וכשמדינה מעלה התנגדות אנחנו עובדים מול עורכי דין מקומיים שאנחנו מכירים. בפגישה הראשונה אנחנו עוברים יחד על ארבע שאלות:
- איפה אתם מוכרים היום, ואיפה תמכרו בעוד שלוש שנים. רושמים לפי התוכנית העסקית, לא לפי כל מדינה שאולי תגיעו אליה.
- איפה מייצרים. מדינת הייצור חשובה גם אם לא מוכרים בה, כי שם קל לזייף את המוצר ולרשום את השם לפניכם.
- מה מועד הבקשה הישראלית. בתוך שישה חודשים ממועד ההגשה בישראל אפשר לבקש דין קדימה בחו”ל, כאילו הוגשה הבקשה בחו”ל באותו יום.
- מה השם הסופי בכל שוק. אם המותג יופיע בחו”ל באותיות לטיניות או בתרגום, צריך לרשום את הגרסה שהלקוחות שם יראו.
אחרי הרישום, הרישום הבינלאומי מתחדש כל עשר שנים דרך WIPO בבקשה אחת לכל המדינות. בישראל, ההליך מתואר בעמוד חידוש סימן מסחר.
שאלות נפוצות על רישום סימן מסחר בינלאומי
האם רישום סימן מסחר בישראל מגן עליו גם בחו”ל?
לא. הרישום בישראל חל רק בישראל. מותג מוכר מאוד עשוי לקבל הגנה מסוימת בחו”ל גם בלי רישום, אבל זה חריג שקשה להוכיח, ולכן מי שפועל בחו”ל צריך לרשום שם.
אפשר להוסיף מדינות לרישום הבינלאומי בהמשך?
כן. אחרי שהרישום הבינלאומי קיים, אפשר להגיש ייעוד מאוחר של מדינות נוספות דרך WIPO, בלי להתחיל הליך חדש. ההגנה במדינה החדשה מתחילה ממועד הייעוד המאוחר ולא ממועד הבקשה המקורית.
כמה זמן עד שיודעים אם מדינה אישרה את הסימן?
כל מדינה צריכה להודיע על סירוב בתוך 12 חודשים, ומדינות שהצהירו על כך בתוך 18 חודשים. אם לא התקבל סירוב בתוך התקופה, הסימן מוגן באותה מדינה.
אם אתם מתכננים לצאת לשוק חדש או כבר מוכרים בחו”ל בלי רישום, צרו איתי קשר או התקשרו ל-072-3305991. בשיחה הראשונה נבדוק את הבקשה הישראלית ונחליט אם מדריד, בקשה ישירה או שילוב של שתיהן מתאים לכם.
