מדינות כמו סין, הודו ויפן הן מהשווקים הגדולים, הדינמיים והמשפיעים ביותר בעולם. אך לצד ההזדמנויות העצומות, רישום סימן מסחר באסיה טומן בחובו אתגרים לא פשוטים – החל בפערי שפה ותרבות, דרך רגולציה סבוכה, ועד להבדלים מהותיים בין שיטות הרישום במדינות השונות.
המוצר או השירות שלכם מצליח בישראל ואתם שוקלים להתרחב מזרחה, לשווקים באסיה. אך לפני שאתם חותמים על הסכם הפצה או שולחים משלוח ראשון, יש שלב אחד שלא ניתן לדלג עליו: רישום סימן המסחר שלכם.
מעבר להגנה המשפטית שהרישום מקנה, הזכות הבלעדית לעשות שימוש בשם, הלוגו או הסמל, סימן מסחר הוא גם נכס אסטרטגי. הוא מונע חיקויים, מחזק את המותג בשוק המקומי, יוצר בידול אמיתי מול המתחרים, ולעיתים אף מהווה בסיס לרישוי או מסחור עתידי.
אלא שבאסיה, אין “שיטה אחת לכולם”: כמעט כל מדינה מפעילה מנגנון עצמאי לרישום סימנים, עם חוקים, נהלים ולוחות זמנים ייחודיים. לכן, היערכות מוקדמת, התאמה רגולטורית והבנת כללי המשחק המקומיים, הם תנאי בסיס להצלחה.
במדריך הבא תמצאו את העקרונות המרכזיים לרישום סימני מסחר במדינות הבולטות באסיה, לצד טיפים מעשיים, הסברים פרוצדורליים ואזהרות שכדאי להכיר.
חשיבות רישום סימן מסחר באסיה
נכון לשנת 2024, באסיה מתגוררים כ־4.76 מיליארד בני אדם, כ־59% מאוכלוסיית העולם. לשם השוואה, אוכלוסיית אירופה כולה מונה כ־750 מיליון בלבד. מדובר ביבשת שהיא לא רק הגדולה בעולם, אלא גם אחת מהמנועים הכלכליים המרכזיים של העשורים הקרובים.
עבור עסקים השואפים להתרחב בזירה הבינלאומית, רישום סימן מסחר במדינות אסיה, עוד לפני הכניסה לשוק המקומי, אינו מותרות, אלא צעד אסטרטגי הכרחי. מעבר מכך, לאור העלייה המתמדת בחשיבותם של שווקים ביבשת, מומלץ גם לעסקים שעדיין אין להם כוונות מיידיות לפעול באזור, לרשום את סימן המסחר מראש, כהיערכות חכמה לעתיד.
סימן מסחר שלא נרשם בזמן, עלול להיתפס על ידי מתחרה, מפיץ מקומי או “רשם סדרתי”, והליך ההשבה, אם בכלל יתאפשר, עשוי להיות יקר, סבוך וארוך. אומנם תופעת החיקויים קיימת בכל העולם, אך באסיה היא נפוצה במיוחד: עסקים מקומיים רבים שואבים “השראה” ממותגים זרים, ולעיתים קרובות אף מאמצים שמות, עיצובים או סגנונות שיווקיים, מבלי להסס.
משום כך, רישום סימן מסחר באסיה אינו רק עניין משפטי, אלא שכבת הגנה חיונית שתשמור על המותג שלכם, על המוניטין שצברתם, ועל השליטה בשוק המקומי, עוד לפני שנמכרה יחידה אחת של מוצר.
תהליך הרישום באסיה
הגשת בקשה לרישום סימן מסחר במדינות אסיה מתבצע מול רשות סימני המסחר המקומית בכל מדינה. אף שהשלבים העיקריים דומים במבנה הכללי, קיימים הבדלים מהותיים בפרטים, בלוחות הזמנים ובדרישות הספציפיות של כל מדינה.
השלבים המרכזיים בתהליך הרישום כוללים:
- בדיקת זמינות – לפני הגשת הבקשה, מומלץ לבצע חיפוש במאגר סימני המסחר המקומי, כדי לוודא שאין סימן זהה או דומה שכבר רשום או תלוי ועומד. חיפוש זה מפחית את הסיכון לסירוב עתידי או התנגדות מצד צדדים שלישיים.
- הגשת הבקשה לרישום – הבקשה מוגשת בטופס ייעודי, בהתאם לדרישות המדינה הרלוונטית, וכוללת את פרטי בעל הסימן, תיאור הסימן, והסיווגים המבוקשים לפי מערכת הסיווג הבינלאומית (ניס).
- בחינה פורמלית – לאחר הגשת הבקשה ותשלום האגרה, נערכת בדיקה פורמלית שמוודאת כי הבקשה כוללת את כל המידע הנדרש, כמו סיווג נכון של המוצרים, ייצוג ברור של הסימן, ופרטים מלאים של מגיש הבקשה.
- בחינה מהותית – בשלב זה תיערך בחינה מהותית של הבקשה לצורך בדיקת כשירות הסימן לרישום. הרשות תבדוק האם הסימן עומד בתנאי הדין המקומי, לרוב קיומו של אופי מבחין, היעדר דמיון לסימנים קיימים והאם הוא אינו מטעה או פוגע בתקנת הציבור.
- פרסום פומבי (תקופת התנגדויות) – לאחר אישור עקרוני, הבקשה מתפרסמת לרוב לפרק זמן של 30–90 ימים, במהלכו יכולים בעלי עניין להגיש התנגדות לרישום הסימן.
- רישום סופי והנפקת תעודה – בהיעדר התנגדות, או לאחר דחייתה, נרשם הסימן באופן סופי ונמסרת לבעליו תעודת רישום. תוקף הרישום לרוב הוא 10 שנים, עם אפשרות לחידוש לתקופות נוספות של 10 שנים כל אחת, ללא הגבלה.
ברוב מדינות אסיה, פרק הזמן לרישום סימן מסחר נע בין שנה לשנתיים. כאשר נדרשת התמודדות עם התנגדויות או דרישות תיקון, הזמן לרישום עלול להיות ארוך יותר.
להלן מספר דגשים לרישום סימן מסחר במדינות המרכזיות באסיה:
רישום סימן מסחר בסין
הליך רישום סימן המסחר בסין מתבצע מול משרד סימני המסחר של סין (China Trade Mark Office – CTMO) והוא דומה בבסיסו להליכים המקובלים בעולם, אך כולל מאפיינים ייחודיים שחשוב להכיר.
מערכת סימני המסחר בסין מתבססת על שיטת “הראשון לרשום” (First-to-File). לפי שיטה זו, הזכות על סימן מסחר ניתנת למי שרשם אותו ראשון, ולא לבעלים המקורי של המותג או למי שעושה בו שימוש בפועל. בשל כך, קיימת חשיפה גבוהה לתופעת “חטיפת סימנים”, בה צדדים שלישיים מקומיים מקדימים לרשום סימני מסחר השייכים לחברות זרות.
מאפיין חשוב נוסף הוא הצורך ברישום גרסה סינית של הסימן. הסיבות לכך הן כפולות:
- רישום של סימן באנגלית אינו מונע מצדדים אחרים לרשום סימן זהה או דומה בתרגום לסינית.
- הצרכנים המקומיים לרוב מזהים את המותגים בגרסה סינית בלבד, ולכן רישום מקומי בשפה זו מחזק את הנוכחות וההגנה של המותג בשוק.
פרק הזמן לרישום סימן מסחר בסין עשוי להימשך בין 12 ל-18 חודשים, ואף יותר אם הבקשה נתקלת בהשגות או התנגדויות. תקופת ההתנגדות עומדת על 3 חודשים ממועד הפרסום ברשומות.
סימן מסחר שלא נמצא בשימוש במשך 3 שנים רצופות לאחר הרישום, עלול לעמוד בפני בקשת ביטול מצד צד שלישי.
דוגמא טובה לחשיבות של רישום מוקדם בסין: שחקן הכדורסל ג’רמי לין. בשיא תהילתו ב-NBA, הפך לין לדמות פופולרית במיוחד בקרב קהל סיני, אך גילה להפתעתו כי שמו כבר נרשם כסימן מסחר בסין על-ידי חברה מקומית לייצור כדורים. רק לאחר מאבק משפטי ממושך של 8 שנים, הצליח השחקן לבטל את הרישום הקודם ולקבל שליטה על שמו.
רישום סימן מסחר בהודו
הליך רישום סימן מסחר בהודו מוסדר במסגרת חוק סימני המסחר משנת 1999, אשר קובע תהליך מובנה הכולל הגשת בקשה, בחינה פורמלית ומהותית על ידי רשות סימני המסחר, פרסום פומבי למשך 4 חודשים, ולבסוף רישום לתקופה של 10 שנים, עם אפשרות לחידוש לתקופות נוספות.
להבדיל ממדינות אחרות, הודו פועלת לפי עקרון “הראשון לעשות שימוש” (First-to-Use). לפי שיטה זו, הזכות המשפטית לסימן שייכת למי שהשתמש בו בפועל לראשונה, גם אם טרם רשם אותו באופן רשמי. עיקרון זה מעניק הגנה משמעותית למותגים עם היסטוריית שימוש ארוכה, אך מחייב את המבקש להוכיח שימוש בפועל או כוונה ממשית לשימוש בסימן.
יש לשים לב כי סימן מסחר שלא נעשה בו שימוש במשך 5 שנים ממועד הרישום, עלול לעמוד בפני בקשת ביטול מצד צדדים שלישיים.
רישום סימן מסחר ביפן
בארץ השמש העולה, בדומה לסין, נהוגה שיטת “הראשון לרשום”. כלומר, הזכויות בסימן המסחר מוענקות למי שהגיש את הבקשה לרישום ראשון, ולא למי שעשה בו שימוש בפועל קודם לכן.
הבקשה מוגשת למשרד הפטנטים היפני (Japan Patent Office – JPO) וכוללת את השלבים המקובלים ברישום: בדיקה פורמלית, בחינה מהותית, פרסום פומבי ורישום סופי. עם זאת, הבחינה המהותית ביפן נחשבת קפדנית במיוחד, וכוללת בדיקה יסודית של אופי מבחין, מקוריות, והיעדר דמיון מטעה לסימנים קיימים.
ניתן להגיש את טופס הבקשה באנגלית, אך יש להגיש תרגום ליפנית של כל המסמכים בתוך 16 חודשים ממועד ההגשה. יצוין כי יפן מאפשרת לרשום גם סימנים לא מסורתיים, לרבות סימנים תלת־ממדיים, סימני קול, תנועה ואף צבעים.
הליך הרישום אורך בממוצע כ־14 חודשים, וזאת אם לא הוגשה התנגדות מצד צדדים שלישיים. כל אדם רשאי להגיש התנגדות לרישום סימן מסחר בתוך חודשיים ממועד פרסום הבקשה ברשומות, והמבקש רשאי להגיש תגובה בתוך 3 חודשים נוספים.
כמקובל ברוב העולם, סימני מסחר ביפן תקפים וברי אכיפה למשך 10 שנים ממועד הגשת הבקשה. ניתן לחדש את הזכויות בסימן כל 10 שנים.
רישום סימן מסחר בסינגפור
סינגפור נחשבת לאחת המדינות הידידותיות ביותר לעסקים באסיה, ומערכת רישום סימני המסחר שלה נחשבת ליעילה, מודרנית ובעלת רמה מקצועית גבוהה.
רישום סימן מסחר במדינה מוסדר באמצעות משרד הקניין הרוחני של סינגפור (IPOS – Intellectual Property Office of Singapore) ופועל לפי שיטת “הראשון לרשום”.
הליך הרישום נמשך בדרך כלל בין 6 ל-9 חודשים, בתנאי שלא מוגשת התנגדות. תקופת ההתנגדויות נמשכת עד חודשיים ממועד פרסום הבקשה ברשומות. את הבקשה ניתן להגיש באנגלית בלבד, ללא צורך בתרגום נוסף.
כמקובל, תוקפו של רישום סימן מסחר בסינגפור הוא 10 שנים, עם אפשרות לחידוש בלתי מוגבל לתקופות נוספות של 10 שנים כל אחת. עם זאת, סימן שלא נעשה בו שימוש בפועל במשך 5 שנים עשוי להימחק מהמרשם לבקשת צד שלישי בטענה של אי שימוש.
רישום סימן מסחר במדינות נוספות באסיה
לצד סין, יפן, הודו וסינגפור, מדינות רבות נוספות באסיה מציעות מסלולים מוסדרים לרישום סימני מסחר, בהן דרום קוריאה, וייטנאם, מלזיה, תאילנד ואחרות.
ברובן המוחלט של מדינות אלו נהוגה שיטת “הראשון לרשום”, למעט מלזיה, בה מיושמת שיטת “הראשון להשתמש”. גם מבנה ההליך דומה: הגשת בקשה, בחינה פורמלית ומהותית, פרסום להתנגדויות ורישום לתקופה של 10 שנים, עם אפשרות לחידוש.
עם זאת, לכל מדינה מאפיינים ייחודיים:
- מלזיה – מאפשרת רישום של סימנים לא מסורתיים, לרבות צבעים, צלילים, ריחות, הולוגרמות, סימנים תלת־ממדיים, סימני תנועה ומיקום.
- וייטנאם – מחייבת הגשת מסמכים בפורמט אנכי, בשפה הווייטנאמית בלבד, ומספור עמודים בספרות ערביות. במקרים מסוימים נדרש גם אישור רשמי מ”וועדת העם”.
- דרום קוריאה – מאפשרת הגשת התנגדות נגד סימנים שלא נעשה בהם שימוש במשך שלוש שנים בלבד, תקופה קצרה ביחס למדינות אחרות כמו הודו או סינגפור.
- תאילנד – מציעה הליך מהיר יחסית, אך מייחסת חשיבות רבה לניסוח מדויק של הסיווגים. טעויות טכניות עלולות
שימוש בפרוטוקול מדריד לרישום בינלאומי
רוב מדינות אסיה, לרבות סין, יפן והודו, חברות בפרוטוקול מדריד, מערכת בינלאומית לרישום סימני מסחר המנוהלת על־ידי הארגון העולמי לקניין רוחני(WIPO) .
פרוטוקול זה מאפשר להגיש בקשה אחת מרכזית לרישום סימן מסחר במספר מדינות בו־זמנית, במקום להגיש בקשה נפרדת בכל מדינה ומדינה.
כיצד פועל ההליך?
- יש להחזיק בבקשה או ברישום קיים במדינת מקור (למשל בישראל).
- מגיש הבקשה או בעל הסימן רשאי להגיש בקשה בינלאומית דרך משרד סימני המסחר המקומי (כגון משרד הפטנטים הישראלי), ולציין אילו מדינות מבין המדינות החברות בפרוטוקול מדריד נבחרו לרישום.
- WIPO בוחן את הבקשה מבחינה פורמלית ומעביר אותה לרשויות המקומיות בכל אחת מהמדינות שנבחרו.
- כל מדינה בוחנת את הבקשה לפי דיניה הפנימיים – ואם אין התנגדויות, הסימן נרשם.
שימוש בפרוטוקול מדריד מעניק חיסכון משמעותי בזמן ובעלויות, מאחר שאין צורך להגיש בקשות נפרדות לכל מדינה. עם זאת, חשוב לזכור כי הרשויות המקומיות בכל מדינה אינן מחויבות לאשר את הבקשה.
בנוסף, במשך 5 השנים הראשונות, הבקשה הבינלאומית תלויה בתוקף הרישום במדינה שבה הוגשה הבקשה הבסיסית. ביטול הרישום המקומי יבטל גם את הבקשה הבינלאומית.
כמו כן, במדינות מסוימות באסיה, למשל סין, מומלץ, מומלץ בכל פנים לרשום גם גרסה מקומית של הסימן, כדי למנוע חיקויים ולחזק את ההגנה.
אתגרים נפוצים ברישום סימן מסחר באסיה ופתרונות
רישום סימן מסחר באסיה הוא מהלך אסטרטגי חשוב, אך הוא עשוי להיות מלווה בקשיים ואתגרים ייחודיים, הדורשים היערכות מוקדמת:
“חטיפת סימנים” (Trade Mark Squatting)
חטיפת סימנים, כלומר רישום סימן מסחר על ידי גורם מקומי שפועל בחוסר תום לב, עוד לפני שהבעלים המקורי נכנס לשוק, היא תופעה שמתרחשת בכל העולם אולם נפוצה במיוחד בסין ווייטנאם.
על מנת למנוע הליך משפטי ארוך, או תשלום “כופר” יקר על מנת להשיב את סימן המסחר, מומלץ לרשום את הסימן בהקדם האפשרי, גם אם אין כוונה מיידית לפעול באותה מדינה.
הבדלים לשוניים ותרבותיים
סימנים מסחריים שנשמעים ברורים ומשכנעים בשפה אחת, עלולים לעורר בלבול, חוסר הבנה, ולעיתים אפילו אסוציאציות שליליות, בשפה אחרת. כך למשל, מילים באנגלית עשויות להיות קשות להגייה או נטולות משמעות בשפות כמו סינית, יפנית או תאילנדית. תרגום ישיר של שם המותג עלול אף להוביל למשמעות לא רצויה או מטעה בשוק המקומי.
לכן, מומלץ לבצע בדיקה לשונית ותרבותית יסודית עוד לפני הגשת הבקשה לרישום. לעיתים כדאי גם לרשום גרסה מקומית של הסימן, לדוגמה, שם מותג בסינית לצד השם באנגלית, במטרה לחזק את הזיהוי המותגי בקרב הצרכנים ולמנוע רישום מתחרה דומה על־ידי גורמים אחרים.
צורך בייצוג מקומי
במדינות רבות באסיה, נדרש כי הליך רישום סימן המסחר יבוצע באמצעות נציג מקומי מוסמך – לרוב עורך דין או סוכן סימני מסחר מורשה באותה מדינה. גם כאשר אין חובה לייצוג מלא, במקרים רבים נדרש לפחות לציין כתובת מקומית לצורך קבלת התראות, מסמכים רשמיים, וניהול תקשורת מול רשות סימני המסחר.
מעבר לדרישה הפורמלית, ייצוג מקומי מעניק יתרון פרקטי משמעותי: נציג מקומי מנוסה מכיר את המדיניות הלא-כתובה, התרבות הארגונית של הרשות המקומית והניואנסים הבירוקרטיים. הוא יודע כיצד לנסח תגובות מדויקות, להתמודד עם סירובים או התנגדויות, ולעיתים אף לזרז את תהליך הבחינה.
לכן, גם כאשר מגישים בקשה דרך פרוטוקול מדריד, מומלץ בחום להסתייע בנציג מקומי בכל אחת מהמדינות הנבחרות. שילוב בין הליך בינלאומי לנציגות מקומית מקצועית הוא לעיתים קרובות המפתח לרישום חלק, יעיל ומוצלח של הסימן.
אכיפה מוגבלת של זכויות לאחר הרישום
רישום סימן מסחר הוא שלב חיוני, אך אינו סוף הדרך. במדינות רבות באסיה, אכיפת הזכויות לאחר הרישום עשויה להתברר כמורכבת, בשל מערכת משפטית איטית, נטייה להעדיף גורמים מקומיים, או קשיים בזיהוי מפרים והבאתם לדין.
לכן, בעלי סימני מסחר נדרשים לפעול באופן פרואקטיבי: לעקוב אחר השוק, לזהות הפרות פוטנציאליות בזמן אמת, ולפעול במהירות, בין אם בפנייה לרשויות המקומיות, ובין אם בנקיטת הליכים משפטיים. הסתייעות בגורמים מקומיים, עורכי דין, משרדי חקירות או נציגים אזוריים, יכולה להוות הבדל של ממש בין סימן שנשמר ומוגן לבין כזה שזכויותיו נשחקות לאורך זמן.
טיפים לרישום סימן מסחר באסיה
מעבר להמלצות שציינו עד כה, הנה כמה טיפים פרקטיים שיכולים לחסוך לכם זמן, כסף ובעיקר התמודדויות משפטיות מיותרות:
רישום רחב וחכם
בעת רישום הסימן, אל תסתפקו רק בסיווג הבסיסי של המוצר או השירות העיקרי. בחנו האם ניתן להרחיב את ההגנה גם לסיווגים משיקים, כגון אריזות, שירותי פרסום, מוצרי נלווה (מרצ’נדייזינג), פלטפורמות דיגיטליות ועוד. רישום רחב מראש יסייע לכם למנוע חיקויים עקיפים ולבסס שליטה עמוקה יותר במותג.
הכנה יסודית בטרם הגשת הבקשה
במדינות רבות באסיה, הרשויות נוקטות בגישה מחמירה ושמרנית ביחס לאופי מבחין של סימנים. לעיתים קרובות סימנים נדחים בשל חוסר ייחודיות, תיאוריות יתר או דמיון לסימנים קיימים. לכן, יש לוודא שהסימן הוא בעל אופי מבחין חזק ושאינו מפר סימנים קיימים. מומלץ לבצע חיפוש מוקדם במאגר המקומי ולהתייעץ עם עורך דין מקומי.
התכוננו מראש להתנגדויות
בכל מדינות אסיה קיימת, לאחר פרסום הבקשה ברשומות, תקופה ייעודית להגשת התנגדויות מצד בעלי סימנים דומים או בעלי עניין אחרים. התנגדות עלולה לעכב את ההליך ואף להוביל לדחיית הבקשה. לכן, חשוב לעקוב באופן שוטף אחר מועדי הפרסום, ולהיערך מבעוד מועד עם אסטרטגיה משפטית למקרה של התנגדות. מענה מהיר ומבוסס משפטית יוכל להגדיל את סיכויי ההצלחה ולמנוע עיכובים מיותרים.
עשו שימוש שוטף בסימן ושמרו תיעוד
ברוב מדינות אסיה, סימן מסחר שאינו בשימוש בפועל לאורך תקופה ממושכת (לרוב 3–5 שנים, בהתאם לדין המקומי) עשוי לעמוד בפני בקשת ביטול מצד צדדים שלישיים בטענה של אי שימוש.
כדי לשמור על ההגנה המשפטית, חשוב להקפיד על שימוש רציף ואותנטי בסימן, גם אם בהיקף מצומצם, ולתעד את השימוש באופן שיטתי: קבלות, פרסומים, תוויות, מסמכי ייבוא/ייצוא וכדומה.
עשיית שימוש בעוולת “גניבת עין”
במדינות רבות באסיה, גם אם סימן המסחר לא נרשם באופן פורמלי, ייתכן שניתן יהיה להגן עליו באמצעות עוולת “גניבת עין” במידה והיא קיימת בדין המקומי.
מדובר בטענה משפטית שמבוססת על מניעת הטעיית הציבור, כאשר גורם אחר עושה שימוש בשם, סימן או מיתוג שמזכיר את שלכם וגורם לצרכנים לחשוב בטעות שיש קשר בין המוצרים או השירותים.
למרות שהגנה זו אינה שקולה לרישום פורמלי, היא עשויה להוות אמצעי משלים חשוב, בעיקר כאשר הסימן כבר מוכר היטב בשוק המקומי.
אל תשכחו לחדש
סימן מסחר שאינו מחודש במועד, עלול להימחק מהמרשם ולאבד את ההגנה המשפטית היקרה שלו.
ברוב מדינות אסיה, התוקף של סימן מסחר היא 10 שנים, עם אפשרות לחידוש לתקופות נוספות. מומלץ לעקוב מבעוד מועד אחרי מועדי החידוש ולהיערך להגשת הבקשה והתשלום בזמן, כדי להימנע מהתיישנות, קנסות או אובדן זכויות.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין לסימני מסחר בעת רישום סימן מסחר באסיה?
כפי שראינו, רישום סימן מסחר באסיה הוא לא הליך טכני בלבד, אלא מהלך אסטרטגי שדורש ידע משפטי, ניסיון והבנה עמוקה. כל מדינה ביבשת מפעילה מנגנון שונה, עם דרישות רגולטוריות, שיקולים תרבותיים ואתגרים פרוצדורליים ייחודיים, ולכן הסתייעות בעורך דין ישראלי המתמחה בקניין רוחני בינלאומי אינה מותרות, אלא לעיתים קרובות תנאי הכרחי להצלחת ההליך.
כך למשל, עורך דין מקצועי בתחום רישום סימני המסחר באסיה יכול:
- לבחון מראש את היתכנות הרישום ולזהות סיכונים משפטיים בשמות או לוגואים קיימים;
- לתאם רישום סימני מסחר בכמה מדינות באופן יעיל, באמצעות פרוטוקול מדריד או רישום מקומי;
- לסייע בהתמודדות עם התנגדויות, סירובים או הליכים משפטיים מורכבים במדינות היעד;
- לבחור נציגים מקומיים אמינים, לדאוג לתרגום מדויק ולנהל תקשורת אפקטיבית עם רשויות מקומיות;
- להתמודד עם מקרים של חטיפת סימן או הפרות מקומיות, לרבות מו”מ להשבת זכויות;
- ללוות אתכם גם לאחר הרישום באמצעות מעקב באופן שוטף אחר מועדי חידוש, שימוש נדרש והגנה מפני הפרות.
ליווי משפטי מקצועי חוסך זמן, עלויות וטעויות קריטיות. עורך דין מיומן יאפשר לכם לרשום את הסימן בצורה חכמה – ובעיקר להגן עליו לאורך זמן, בכל שוק ובכל שלב של ההתרחבות העסקית.
לרשום נכון ולכבוש את השוק
המשפט הסיני העתיק אומר: “מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד”. כשמדובר בחדירה לשווקים של מזרח אסיה, הצעד הראשון הוא רישום נכון ומדויק של סימן המסחר.
סימני מסחר אינם רק אמצעי משפטי, הם לב המותג והנכס החשוב ביותר של העסק. הם מבדלים אתכם מהמתחרים, בונים אמון בקרב לקוחות, יוצרים מוניטין ומספקים בסיס איתן לשיווק ולהתרחבות בשוק המקומי.
אך באסיה, רישום סימן מסחר הוא תהליך מורכב, המצריך התאמה רגולטורית, הבנה של מערכות שונות ותכנון משפטי מוקפד. הסתייעות בעורך דין ישראלי המתמחה בסימני מסחר בינלאומיים אינה בגדר המלצה, אלא שלב קריטי להבטחת ההצלחה.
עשו את זה נכון והרישום לא רק יגן על המותג שלכם, אלא יוביל אותו אל לב השוק, מוגן, מובחן ומוכן לצמיחה.
אל תתנו למתחרים להקדים אתכם. התחילו עוד היום ברישום מושכל של סימן המסחר – עם ליווי משפטי שמכיר את השטח ומביא אתכם מוכנים.
