כיצד רושמים סימן מסחר באירופה?

עבור עסקים ישראליים רבים, הצלחה בינלאומית אינה נמדדת רק בחדירה לשוק האמריקאי, אלא דווקא בהשתלבות בשוק של שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל – האיחוד האירופי. בהקשר זה, רישום סימן מסחר באירופה מהווה מהלך אסטרטגי חיוני, המחזק את המותג בזירה הבינלאומית ומספק לו הגנה משפטית רחבה בשוק תחרותי.

סימן מסחר, הוא אחד מהנכסים החשובים ביותר של כל עסק. הוא מגלם את הזהות המסחרית של העסק, את המוניטין שצבר ואת האמון שהצליח לבנות בקרב לקוחותיו. ככל שעסק מתרחב לשווקים בינלאומיים, כך גוברת החשיבות בהבטחת ההגנה המשפטית על הסימן גם מחוץ לישראל.

האיחוד האירופי, עם שוק צרכני רחב של מאות מיליוני אנשים, מהווה עבור עסקים ישראליים רבים יעד טבעי לפעילות בינלאומית. אך כניסה לשוק זה מחייבת גם הגנה משפטית הולמת על הסימן המסחרי.

במדריך שלפניכם נסקור מדוע חשוב לרשום סימן מסחר אירופי (הידוע בשם “EUTM” – European Union trade mark), מהם הסיכונים הטמונים בהעדר רישום, וכיצד ניתן לבצע את התהליך בצורה נכונה, יעילה וחכמה.

משמעות רישום סימן מסחר במדינת המקור

סימן מסחר הוא הדרך של עסק להגיד “זה אני”. הוא עשוי להיות שם, לוגו, צבעים, ראשי תיבות, דמות מוכרת או אפילו צליל שמזוהה איתו. כמעט כל אלמנט שעוזר לצרכנים לזהות את המותג ולהבדיל אותו מהמתחרים.

כאשר סימן מסחר נרשם בישראל, הוא מקנה לבעליו זכות בלעדית לשימוש והגנה משפטית – אך תחולה זו מוגבלת לגבולות המדינה בלבד. כדי ליהנות מהגנה דומה גם במדינות אחרות, יש לרשום את הסימן באופן נפרד בכל מדינה או אזור רלוונטי.

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר באירופה?

השוק האירופי הוא מהשווקים המרכזיים והחזקים בעולם. הוא כולל מעל 450 מיליון צרכנים, רגולציה אחידה, גבולות פתוחים וסביבה עסקית יציבה. עבור עסקים ישראליים הפועלים בזירה הגלובלית, מדובר לרוב ביעד השני בחשיבותו לאחר ארצות הברית, ולעיתים אף קודם לה, בזכות הקרבה הגיאוגרפית והקשרים הכלכליים ההדוקים עם האיחוד.

למרות זאת, עסקים רבים נמנעים מרישום סימן המסחר שלהם באירופה, לעיתים בשל חוסר מודעות, ולעיתים מתוך רצון לדחות הוצאות. אך דחייה זו עלולה להתגלות כטעות אסטרטגית יקרה, ולעיתים אף הרת גורל.

סימן שאינו רשום באירופה חשוף להשתלטות מצד מתחרים. כל גורם, מקומי או בינלאומי, עלול לרשום אותו או סימן דומה, ולחסום את דרכם של הבעלים המקוריים לשוק

במקרים אחרים, המותג הישראלי יידרש לוותר על מוניטין שצבר, ואף לשלם “כופר” כדי להסדיר את השימוש בשם.

השלכות היעדר רישום ניכרות גם בתפיסה של השותפים הפוטנציאליים. מפיצים, משקיעים ולקוחות עסקיים באירופה נוטים לבדוק האם הסימן מוגן כדין. סימן שאינו רשום נתפס כחסר רצינות, פגיע מבחינה משפטית ומסוכן לשיתוף פעולה.

יתרה מזו, סימן שאינו רשום באירופה כמעט ואינו ניתן לאכיפה. במקרה של חיקוי, זיוף או שימוש מפר, לא ניתן להסיר את המוצר המפר מאתרי סחר, והמותג נותַר חשוף לפגיעה מתמשכת.

דרכי רישום סימן מסחר באירופה – שני המסלולים העיקריים

עסקים ישראליים המעוניינים להגן על המותג שלהם באירופה יכולים לבחור בין שני מסלולים מרכזיים לרישום סימן מסחר:

1. רישום סימן מסחר דרך המשרד האירופי לקניין רוחני (EUIPO).

או

2. רישום בינלאומי במסגרת פרוטוקול מדריד (WIPO).

לכל אחד מהמסלולים יתרונות וחסרונות, ויש לבחור את הדרך המתאימה בהתאם לאופי הפעילות העסקית, התקציב והאסטרטגיה השיווקית של העסק ועוד.

רישום סימן מסחר דרך המשרד האירופי לקניין רוחני (EUIPO)

רישום במסלול זה מתבצע ישירות מול המשרד האירופי לקניין רוחני (European Union Intellectual Property Office או בקיצור EUIPO””). הרישום מעניק הגנה אחידה לסימן המסחר בכל 27 מדינות האיחוד האירופי באמצעות בקשה אחת.

על מנת שסימן המסחר יאושר לרישום, עליו לעמוד בדרישות הסף שנקבעו בדין האירופי. הדרישה המהותית המרכזית היא כי הסימן יהיה בעל אופי מבחין, כלומר, כזה שיכול לזהות את מקור המוצר או השירות בעיני הציבור. סימן שהוא גנרי, תיאורי מדי או שאינו מאפשר הבחנה בין מוצרים, צפוי להידחות.

היתרון הגדול של מסלול זה הוא בפשטות שהוא מציע: די בבקשה אחת לקבלת הגנה מקיפה, חוצה גבולות, בכל רחבי האיחוד. הדבר חוסך בעלויות, בזמן ובמורכבות בירוקרטית, במיוחד לעסקים הפועלים במספר מדינות באירופה.

עם זאת, לא כל מדינות אירופה חברות באיחוד. כלומר  רישום סימן מסחר דרךEUIPO  אינו מקנה הגנה במדינות כגון בריטניה, שוויץ, נורבגיה ואחרות.

כמו כן מדובר במערכת הפועלת לפי עיקרון האחדות, כלומר התנגדות לרישום במדינה אחת באיחוד עלולה להביא לדחיית הבקשה כולה. לכן, במקרים מסוימים, כמו קונפליקט צפוי עם סימן קיים במדינה מסוימת, כדאי לשקול מסלול אחר, כגון רישום תוך שימוש בפרוטוקול מדריד.

רישום בינלאומי במסגרת פרוטוקול מדריד (WIPO)

הארגון העולמי לקניין רוחני (World Intellectual Property Organization או בקיצור WIPO””) הוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות שנועד לסייע למדינות ולבעלי זכויות לרשום, להגן ולאכוף זכויות קניין רוחני.

במסגרת פעילותו, מנהל WIPO את פרוטוקול מדריד,  מנגנון המאפשר להגיש בקשה אחת לרישום סימן מסחר בינלאומי, ולבחור את המדינות או האזורים שבהם תתבקש ההגנה. בכך נחסך הצורך להגיש בקשות נפרדות, מה שמקל משמעותית על עסקים הפועלים בזירה הגלובלית.

בניגוד לרישום דרך EUIPO, הבקשה הבינלאומית במסגרת פרוטוקול מדריד מבוססת על כך שסימן מסחר שהוגש או נרשם קודם במדינת המוצא, למשל, בישראל. לאחר מכן ניתן לבחור להרחיב את ההגנה למדינות נוספות, בהן האיחוד האירופי ועוד.

עם זאת, למסלול זה יש גם חיסרון משמעותי: במשך חמש השנים הראשונות מרגע הרישום במסגרת פרוטוקול מדריד, ההגנה בכל המדינות שנבחרו תלויה בתוקף של הסימן במדינת המקור. אם מסיבה כלשהי, יבוטל הסימן במדינת המקור במהלך תקופה זו, יבוטלו אוטומטית גם כל ההגנות הבינלאומיות שהתבססו עליו.

בנוסף, בניגוד למסלול EUIPO שבו ההתנהלות נעשית מול רשות מרכזית אחת, במסלול מדריד, לאחר בחינה על ידי WIPO, כל מדינה מטפלת בבקשה בנפרד לפי הדין המקומי שלה. כלומר, כל מדינה יכולה לאשר או לדחות את הסימן, ומקרה של התנגדות או דחייה, יהיה צורך להתמודד מול הרשות הרלוונטית באותה מדינה.

רישום אחיד או גמיש ומפוזר- באיזה מסלול כדאי לבחור?

כאמור, הבחירה בין רישום סימן מסחר אחיד דרך EUIPO או גמיש ומפוזר דרך פרוטוקול מדריד תלויה במגוון שיקולים ובכללן מדינות היעד, אופי הפעילות, האם הסימן כבר רשום בישראל ועוד.

עם זאת, ניתן לומר באופן כללי כי לעסקים המתמקדים באירופה בלבד,  או כאלה הזקוקים להגנה מהירה ואחידה באיחוד האירופי, רישום סימן מסחר דרך EUIPO הוא לרוב הפתרון האפקטיבי ביותר.

לעומת זאת, אם מדובר בעסקים הפועלים במספר שווקים בינלאומיים, באירופה ומחוצה לה, או שמעוניינים בגמישות בבחירת מדינות לצורך התרחבות עתידית, פרוטוקול מדריד מציע יתרון משמעותי, במיוחד כאשר כבר קיים סימן רשום בישראל.

על כל פנים, לפני קבלת החלטה בנושא, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בקניין רוחני בינלאומי, שיבחן את הצרכים הייחודיים של העסק, את שווקי היעד ואת הסיכונים המשפטיים האפשריים.

 בחירה מושכלת של מסלול הרישום יכולה לחסוך עלויות מיותרות, להגן על המותג מפני הפרות עתידיות, ולבסס את נוכחותו של העסק בזירה הגלובלית באופן בטוח ויעיל.

כמה זה עולה לי? השוואת עלויות – EUIPO מול פרוטוקול מדריד

בעת קבלת החלטה באיזה מסלול לרשום את סימן המסחר, חשוב להבין גם את מבנה העלויות הכרוך בכל אחת מהאפשרויות.

מעבר לאגרות הרישום עצמן, יש להביא בחשבון גם שכר טרחה משפטי, עלויות עתידיות לחידוש הסימן, ולעיתים גם הוצאות לא צפויות כמו אכיפה נגד מפרים או התמודדות עם התנגדויות.

עלויות רישום דרך EUIPO

רישום סימן מסחר ישירות דרך EUIPO כולל מבנה תמחור פשוט יחסית, המבוסס על מספר הסיווגים (Classes) המבוקשים.

כך, האגרה הבסיסית עבור בקשה אלקטרונית לרישום סימן מסחר הכוללת סיווג אחד עומדת על 850 אירו (כל הסכומים נכונים לשנת 2025). אם מוסיפים סיווג שני, נדרשת תוספת של 50 אירו, וכל סיווג נוסף מעבר לכך כרוך בתשלום של  150 אירו לכל סיווג נוסף. האגרה הבסיסית עבור בקשת רישום פיזית (“בנייר”) הינה 1,000 יורו.

אין צורך בתרגום או עמלות נפרדות למדינות שונות, מאחר שמדובר בבקשה אחת התקפה לכל מדינות האיחוד.

כך לדוגמא, אם עסק מגיש בקשה אלקטרונית לרישום סימן מסחר דרך EUIPO הכוללת שלושה סיווגים, העלות תהיה סה”כ 1,050 יורו (850 יורו לאגרת בסיס + 50 אירו לסיווג שני + 150 אירו עבור סיווג שלישי).

כמו כן, מומלץ לקחת בחשבון גם שכר טרחה מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום רישום סימני מסחר. עורך הדין ינסח את הבקשה, יערוך בדיקות מוקדמות ועוד. עלות השירותים משתנה לפי מורכבות התיק.

עלויות רישום דרך פרוטוקול מדריד

מבנה העלויות של הגשת בקשה דרך פרוטוקול מדריד (WIPO) הינו סבוך יותר לעומת רישום ב- EUIPO ותלוי במספר רכיבים משתנים (האגרות משולמות בפרנקים שווייצריים- CHF):

1. אגרת בסיס–  נגזרת מסוג הסימן (צבעוני/שחור-לבן). מדובר ב- 653 CHF עבור סימן בשחור־לבן ו- 903 CHF עבור סימן צבעוני.
2. אגרות נוספות לפי מדינה– מדובר באגרות נוספות משתנות בהתאם לתעריפים של כל מדינה או אזור. לדוגמה: האיחוד האירופי כיחידה אחת גובה כ־981 CHF לסיווג אחד. מדינות אחרות, כמו יפן, ארה״ב או שווייץ, גובות סכומים שונים בהתאם למדיניות הפנימית.
3. אגרות סיווגים– האגרה הבסיסית כוללת עד שלושה סיווגים. כל סיווג נוסף מעבר לכך מחייב תשלום של כ־100 CHF לכל סיווג נוסף.

כך לדוגמה, אם עסק מגיש בקשה לרישום סימן מסחר צבעוני דרך פרוטוקול מדריד, הכוללת שלושה סיווגים, ובוחר להגן על הסימן באיחוד האירופי בלבד, העלות הכוללת תעמוד על 1,884 CHF (אגרה בסיסית בסך 903 CHF + אגרת מדינה בסך 981 CHF).

כמו כן יש להביא בחשבון גם שכר טרחה מקומי במידה ונדרשת התמודדות עם התנגדויות במדינות שונות, שכן כאמור כל מדינה בודקת את הבקשה לפי הדין הפנימי שלה.

עלויות נוספות שכדאי לקחת בחשבון

מעבר לאגרות הרישום הראשוניות, ישנן עלויות נוספות שעשויות להתווסף לאורך חיי סימן המסחר.

ראשית, רישום סימן מסחר, הן דרך EUIPO והן דרך פרוטוקול מדריד, תקף למשך  10 שנים. לאחר מכן יש לחדשו לתקופות נוספות של 10 שנים. ככלל, החידוש כולל עלויות דומות לאגרות הרישום. יצוין כי איחור בתשלום החידוש עשוי לגרור קנסות כבדים ואף לאובדן ההגנה.

מעבר לכך, גם לאחר הרישום, הן דרך EUIPO והן דרך פרוטוקול מדריד, יש צורך להגן על הסימן מפני מפרים, חקיינים או שימושים מסחריים לא מורשים. על כן מומלץ לקחת בחשבון גם עלויות אכיפה משפטית כגון שכר טרחה לעורכי דין,  תביעות בגין הפרה, בקשה לצווי מניעה ועוד.

תהליך הרישום באירופה

רישום סימן מסחר באירופה מתבצע במספר שלבים ברורים ומובנים, כאשר כל שלב מהווה תחנה קריטית בתהליך ומלווה במשמעות משפטית ועסקית. על אף ההבדלים בין המסלולים, רישום דרך EUIPO או רישום בינלאומי באמצעות פרוטוקול מדריד, מבנה התהליך דומה בעיקרו:

• שלב ההכנה- בשלב זה יש לבצע בדיקה מוקדמת כדי לוודא שהסימן אינו דומה לסימנים רשומים קיימים. כמו כן, יש לבחור את רשימת הסיווגים הרלוונטיים מתוך סיווגי נייס, מערכת בינלאומית הכוללת 45 קטגוריות למוצרים ושירותים, אשר משמשת לצורך הגדרת תחומי ההגנה של הסימן.

• הגשת הבקשה- לאחר תום ההכנות, יש להגיש את הבקשה לרישום סימן המסחר. על הבקשה לכלול את פרטי בעל הסימן, תיאור גרפי או מילולי של הסימן, רשימת הסיווגים לפי אמנת נייס וקבלות המעידות על תשלום האגרות הרלוונטיות.

 במסלול EUIPO הבקשה מוגשת ישירות למשרד האירופי לקניין רוחני. במסלול פרוטוקול מדריד, ניתן להגיש את הבקשה באמצעות מערכת מקוונת של WIPO או באמצעות רשות סימני המסחר במדינת המוצא.

• תהליך הבחינה- הבקשה שהוגשה נבחנת הן מבחינה פורמלית והן מבחינה מהותית. מבחינה פורמלית נבדק האם הסימן עומד בדרישות הצורניות, כגון תשלום אגרות, תיאור תקין וסיווגים מתאימים. מבחינה מהותית נבחן האם יש לסימן אופי מבחין, האם הוא תיאורי מדי, מטעה, או דומה לסימנים רשומים אחרים.

במסלול EUIPO, הבקשה נבדקת על ידי הבוחנים של המשרד האירופי לקניין רוחני. במסלול פרוטוקול מדריד, לאחר שהבקשה עברה את הבדיקה הראשונית שלWIPO , היא מועברת למדינות שנבחרו וכל מדינה מגיבה בנפרד.

• פרסום ורישום- אם הבקשה עוברת את שלב הבחינה ללא התנגדויות, או לאחר שנדחו התנגדויות שהוגשו, הסימן מפורסם ברשומות הציבוריות של הרשות הרלוונטית.

במסלול EUIPO, הפרסום נעשה בלוח הפרסומים הרשמי של המשרד, ולאחר תקופת התנגדות של שלושה חודשים נרשם הסימן ומונפקת תעודת רישום. במסלול פרוטוקול מדריד, תהליך הפרסום והרישום מתבצע לפי הדין המקומי של כל מדינה שנבחרה.

לאחר הרישום, הסימן נהנה מהגנה משפטית מלאה בסיווגים הרלוונטיים, למשך תקופה של 10 שנים, עם אפשרות לחידוש לתקופות נוספות של 10 שנים.

אתגרים ושיקולים מיוחדים לעסקים ישראליים

בעת רישום סימן מסחר באירופה, עסקים ישראליים מתמודדים עם הבנת המבנה הרב-שכבתי של האיחוד האירופי, שבו מתקיימת רגולציה אחידה לצד חקיקה מקומית שיכולה להשתנות ממדינה למדינה, במיוחד במסלול של פרוטוקול מדריד.

בנוסף, יש לקחת בחשבון פערים לשוניים ותרבותיים שעשויים להשפיע על קליטת הסימן המסחרי: סימן שנשמע ייחודי בעברית או באנגלית עלול להישמע גנרי, פוגעני או חסר משמעות במדינה אירופית מסוימת. לכן, חשוב לבדוק מראש האם קיימות משמעויות לא רצויות או דומות העלולות לעורר התנגדות במדינות היעד.

כמו כן, סימני מסחר רשומים באירופה עשויים להימחק אם לא נעשה בהם שימוש בפועל בתוך תקופה מסוימת (בד”כ 5 שנים). לעסק ישראלי שאין לו פעילות ממשית באירופה, קיים סיכון שהסימן יבוטל עקב טענה לחוסר שימוש. בהמשך לכך, יש לתכנן מראש את אסטרטגיית ההפצה והשיווק, או לשקול רישום מדורג לפי התפתחות הפעילות העסקית.

מומלץ מאוד כי עסקים ישראליים שרוצים להיכנס לשוק האירופי, או שכבר פועלים בו, יתייעצו עם אנשי מקצוע בעלי ניסיון ברישום סימני מסחר בינלאומיים, על מנת לבנות אסטרטגיה שמביאה בחשבון גם משפט, גם שיווק וגם תרבות.

השפעת הברקזיט על רישום סימן מסחר

יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי (“Brexit”) הביאה לשינויים מהותיים גם בתחום סימני המסחר. כך, עד לשנת 2020, רישום סימן מסחר באיחוד האירופי באמצעות EUIPO הקנה באופן אוטומטי הגנה גם בתחומי בריטניה. אולם כיום סימן מסחר רשום באיחוד האירופי אינו מקנה עוד הגנה בבריטניה ולהפך.

בהמשך לכך, אם עסק מעונין להגן על סימן מסחר בבריטניה, עליו להגיש בקשה נפרדת למשרד הקניין הרוחני הבריטי(“UK IPO”) , או לבחור בבריטניה כמדינת יעד בעת הגשת בקשה בינלאומית לרישום סימן מסחר לפי פרוטוקול מדריד.

אומנם כל סימן מסחר שהיה רשום ב־ EUIPO לפני 1 בינואר 2021 (תום תקופת המעבר), הומר אוטומטית לרישום מקביל במאגר הבריטי, אך המשך תחזוקתו (חידוש, אכיפה, העברה) מתבצע בנפרד מול הרשויות הבריטיות.

כמו כן, שימוש בסימן באחת ממדינות האיחוד לא נחשב עוד כשימוש תקף גם בבריטניה, ולהפך. כדי לשמור על תוקף הסימן ולהימנע מביטולו מחמת חוסר שימוש, על בעל הזכות לדאוג שהסימן יופעל בפועל הן באיחוד האירופי והן בבריטניה בנפרד.

בהמשך לכך, למרות העלויות, מומלץ כי עסקים הפועלים גם בבריטניה וגם באיחוד האירופי, יבצעו רישום כפול כדי להבטיח הגנה מלאה.

הגנה ואכיפה – מה קורה אחרי הרישום?

רישום סימן מסחר באירופה מעניק יתרונות משמעותיים לבעלי הסימן, אך חשוב לזכור כי מדובר בזכות מותנית, כזו שיש לשמר ולתחזק לאורך זמן.

היקף ההגנה ברישום אירופי

רישום סימן מסחר באיחוד האירופי באמצעות EUIPO, מקנה לבעליו זכות בלעדית לעשות שימוש מסחרי בסימן בכל 27 מדינות האיחוד האירופי. כאשר הסימן נרשם במסגרת פרוטוקול מדריד, ההגנה ניתנת רק במדינות האירופיות הספציפיות שנבחרו בבקשה.  

המשמעות היא שכל גורם אחר שינסה להשתמש בסימן זהה או דומה, עבור מוצרים או שירותים זהים או דומים, עלול להיחשב כמפר, ובעל הסימן יהיה רשאי לנקוט בהליכים משפטיים, כולל תביעה למניעה, פיצויים או סילוק מוצרים מהשוק.

חידוש ותחזוקה של הרישום

בשני המסלולים, סימן מסחר באירופה תקף למשך 10 שנים מיום הרישום, אך ניתן לחדשו לתקופות נוספות של 10 שנים כל אחת, ללא הגבלה במספר החידושים.

כאמור, בנוסף לחידוש הפורמלי, האחריות לשמור על תוקף הסימן מחייבת גם שימוש מסחרי מתמשך. סימן שלא נעשה בו שימוש מהותי במשך 5 שנים רצופות עשוי להיות נתון לביטול עקב היעדר שימוש, בין אם נרשם דרך EUIPO ובין אם דרך פרוטוקול מדריד.

אכיפת רישום סימן מסחר

רישום סימן מסחר, בין אם באירופה ובין אם במסלול בינלאומי, מעניק לבעל הסימן זכות בלעדית להשתמש בו. עם זאת, זכות זו אינה נאכפת אוטומטית. האחריות לאכיפת ההגנה מוטלת על בעל הסימן, ועליו לנקוט בפעולות אקטיביות כדי למנוע הפרות ולשמר את ייחודיות המותג, כגון בקשה לצווי מניעה, תביעות לפיצויים, הסרת מוצרים מפרים ועוד.

עוד מומלץ כי בעלי סימני מסחר יעקוב באופן שוטף אחר השוק ויזהה שימושים מפרים, בין אם מדובר בחיקוי ישיר של הסימן, בשם מסחר דומה מדי או באריזות המשדרות מסר מטעה לצרכן. במסגרת זו, ניתן להסתייע בשירותי מעקב מקצועיים, המתריעים על בקשות חדשות לרישום סימנים דומים, או על מוצרים מפרים באינטרנט ובחנויות פיזיות.

מקרי הצלחה – עסקים ישראליים שרשמו סימן מסחר באירופה

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות מבינות את החשיבות של הגנה מוקדמת ומקיפה על סימני המסחר שלהן באירופה.

כך, לדוגמה, חברת סודהסטרים ביצעה רישום של סימן המסחר שלה באירופה כבר בשלבים הראשונים של כניסתה לשוק האירופי, ובכך הניחה תשתית משפטית חזקה להגנה על מיתוגה. בנוסף, החברה נוקטת עמדה תקיפה כלפי מפרים, ואינה מהססת לפעול משפטית נגד מפרים.

נחישותה של סודהסטרים באה לידי ביטוי, בין היתר, בפסק הדין של בית הדין האירופי (C‑197/21) , שבו תבעה החברה את MySoda””, יצרנית פינית של מכשירי סודה. לטענת סודהסטרים, הנתבעת השתמשה במכלים ממוחזרים שעליהם עדיין הופיעו סימנים של סודהסטרים, באופן שעלול להטעות צרכנים לחשוב כי מדובר במוצר מקורי או כי קיים קשר מסחרי בין החברות.

בית המשפט האירופי קיבל את טענות סודהסטרים, והדגיש כי גם כאשר מדובר במיחזור, אין לעשות שימוש חוזר בעיצוב או סימון העלול לפגוע בזכויות קניין רוחני של חברה אחרת.

רישום נכון מתחיל בליווי משפטי נכון

רישום סימן מסחר באירופה מהווה צעד אסטרטגי חיוני לכל עסק ישראלי השואף להרחיב את פעילותו בשוק האירופי.

עם זאת, תהליך רישום סימן מסחר באירופה, בין אם באמצעות EUIPO ובין במסגרת פרוטוקול מדריד, דורש ידע משפטי, הבנה שיווקית, הערכת עלויות כוללת והתמצאות רגולטורית בין-לאומית. בחירה לא נכונה במסלול, טעות בטיוטת הבקשה, או התמודדות לא נכונה עם התנגדויות, עלולות לעלות ביוקר – הן כלכלית והן מיתוגית.

ליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בקניין רוחני בינלאומי יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לבין כישלון. עורך הדין יסייע בבחירת האסטרטגיה המתאימה, בבדיקות המקדימות, בניסוח מדויק של הבקשה, ובניהול ההתמודדות מול הרשויות או מפרים פוטנציאליים.